Media is too big
VIEW IN TELEGRAM
מצוינים לא רק באקדמיה, כבר אמרנו? 😁😊
קבלו את פרופ״ח מורן ברקוביץ׳ מהפקולטה להנדסת מכונות שגם משמש כסגן דיקן לתארים מתקדמים, גם הנחה את טקס המגיסטרים בפקולטה ומסתבר שהוא גם נגן סקסופון נהדר! 🎷
אז קבלו את חברי להקת Valence Band בריקוד המכונה 🕺💃
ברכות לכל מקבלי התארים!!
קבלו את פרופ״ח מורן ברקוביץ׳ מהפקולטה להנדסת מכונות שגם משמש כסגן דיקן לתארים מתקדמים, גם הנחה את טקס המגיסטרים בפקולטה ומסתבר שהוא גם נגן סקסופון נהדר! 🎷
אז קבלו את חברי להקת Valence Band בריקוד המכונה 🕺💃
ברכות לכל מקבלי התארים!!
פרופ' אמריטוס אמיתי הלוי, מוותיקי הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, חגג את יום הולדתו ה-100
פרופ' אמריטוס אמיתי הלוי, מוותיקי הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, חגג לאחרונה את יום הולדתו ה-100. נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בירך את פרופ' הלוי: "יום חגך הוא יום חג לכל בית הטכניון, וכמובן לפקולטה לכימיה – ביתך המדעי. אין ספק שתרומתך החלוצית בכימיה אורגנית פיזיקלית העלתה את הטכניון על המפה העולמית כמרכז למחקר והוראה. פועלך המדעי והחינוכי נטע בנו גאווה כה רבה, ואאחל לך המשך בריאות טובה והנאה ממשפחתך."
פרופ' הלוי שירת בהגנה ולאחר מכן השתתף במלחמת העצמאות במסגרת חיל האוויר. ב-1955,עם תואר דוקטור מיוניברסיטי קולג' לונדון ופוסט-דוקטורט מאוניברסיטת קורנל, הוא נענה לקריאתו של פרופ' דוד גינצבורג, מייסד המחלקה לכימיה בטכניון, וסייע בהפיכתה ליחידה בעלת שם עולמי.
פרופ' הלוי כיהן לימים כדיקן הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך וכדיקן בית הספר לתארים מתקדמים. בשדה המחקר הוא עסק בכימיה אורגנית פיזיקלית והתמקד בין השאר באפקט האיזוטופי לפענוח מנגנונים מולקולריים, בשיווי משקל ועל קינטיקה ובתלותן של ריאקציות על סימטריית ספין ואורביטלים
פרופ' אמריטוס אמיתי הלוי, מוותיקי הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך בטכניון, חגג לאחרונה את יום הולדתו ה-100. נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון בירך את פרופ' הלוי: "יום חגך הוא יום חג לכל בית הטכניון, וכמובן לפקולטה לכימיה – ביתך המדעי. אין ספק שתרומתך החלוצית בכימיה אורגנית פיזיקלית העלתה את הטכניון על המפה העולמית כמרכז למחקר והוראה. פועלך המדעי והחינוכי נטע בנו גאווה כה רבה, ואאחל לך המשך בריאות טובה והנאה ממשפחתך."
פרופ' הלוי שירת בהגנה ולאחר מכן השתתף במלחמת העצמאות במסגרת חיל האוויר. ב-1955,עם תואר דוקטור מיוניברסיטי קולג' לונדון ופוסט-דוקטורט מאוניברסיטת קורנל, הוא נענה לקריאתו של פרופ' דוד גינצבורג, מייסד המחלקה לכימיה בטכניון, וסייע בהפיכתה ליחידה בעלת שם עולמי.
פרופ' הלוי כיהן לימים כדיקן הפקולטה לכימיה ע"ש שוליך וכדיקן בית הספר לתארים מתקדמים. בשדה המחקר הוא עסק בכימיה אורגנית פיזיקלית והתמקד בין השאר באפקט האיזוטופי לפענוח מנגנונים מולקולריים, בשיווי משקל ועל קינטיקה ובתלותן של ריאקציות על סימטריית ספין ואורביטלים
התמונה הזוכה: "פרח הקלציט"
הדוקטורנט ערד לנג מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים דורג במקום השני בתחרות "המדע כאומנות" מטעם החברה לחקר החומרים (MRS). לנג, דוקטורט בקבוצת המחקר של פרופ' בעז פוקרוי, זכה במקום השני על התמונה "פרח הקלציט" שהפיק במיקרוסקופ אלקטרונים סורק.
קלציט, ובעברית פחמת הסידן, הוא מינרל נפוץ מאוד המהווה כ-4% ממסת קרום כדור הארץ. התמונה מציגה גבישי קלציט שגודלו בשיטה הידרותרמית ומכילים בתוכם חומצה אספרטית.
להודעה על הזכייה:
https://link.springer.com/article/10.1557/s43577-022-00335-0
הדוקטורנט ערד לנג מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים דורג במקום השני בתחרות "המדע כאומנות" מטעם החברה לחקר החומרים (MRS). לנג, דוקטורט בקבוצת המחקר של פרופ' בעז פוקרוי, זכה במקום השני על התמונה "פרח הקלציט" שהפיק במיקרוסקופ אלקטרונים סורק.
קלציט, ובעברית פחמת הסידן, הוא מינרל נפוץ מאוד המהווה כ-4% ממסת קרום כדור הארץ. התמונה מציגה גבישי קלציט שגודלו בשיטה הידרותרמית ומכילים בתוכם חומצה אספרטית.
להודעה על הזכייה:
https://link.springer.com/article/10.1557/s43577-022-00335-0
מהו תפקידה של האקדמיה בהיי־טק הישראלי?
"מ-2017 רואים ירידה גדולה בהיקף הסטארטאפים החדשים בישראל, אבל בטכניון אנחנו חווים מגמה הפוכה, אנחנו מקימים 15 חברות מדי שנה", כך לדברי רונה סמלר מנהלת T3 יחידת המסחור של הטכניון. "בשנתיים האחרונות עשה הטכניון פעולות אקטיביות כדי לנהל מדיניות פתוחה להעברת ידע, שכוללות הורדת חסמים, חינוך ליזמות ועידוד להקמת חברות. אנחנו לא מונעים ממוטיבציה כלכלית אלא מחקרית. האקדמיה אמנם איטית ומעמיקה והמדע בה בסיסי, אבל כאן טמון הכוח שלה."
הדברים נאמרו בועידת ההייטק של TheMarker שהתקיימה בשבוע שעבר בשיתוף הטכניון. במושב שעסק בקשרי אקדמיה - תעשייה בהנחיית העיתונאית רותי לוי השתתפו גם אניה אלדן, מנכ"לית Nuri Ventures ולשעבר סמנכ"לית רשות החדשנות וד"ר רונן בן חורין, סגן הנשיא לטכנולוגיה בחברת PTC.
לצפייה במושב:
https://www.youtube.com/watch?v=d6cZYZEb12M&list=PLW3u28VuDAHKL_Kwcu5JOHcCdAegbaRX8&index=11
לכתבה: https://www.themarker.com/technation/2022-06-14/ty-article/00000181-67d1-d18e-a7e9-e7db28c80000
צילום – רמי שלוש, הארץ
"מ-2017 רואים ירידה גדולה בהיקף הסטארטאפים החדשים בישראל, אבל בטכניון אנחנו חווים מגמה הפוכה, אנחנו מקימים 15 חברות מדי שנה", כך לדברי רונה סמלר מנהלת T3 יחידת המסחור של הטכניון. "בשנתיים האחרונות עשה הטכניון פעולות אקטיביות כדי לנהל מדיניות פתוחה להעברת ידע, שכוללות הורדת חסמים, חינוך ליזמות ועידוד להקמת חברות. אנחנו לא מונעים ממוטיבציה כלכלית אלא מחקרית. האקדמיה אמנם איטית ומעמיקה והמדע בה בסיסי, אבל כאן טמון הכוח שלה."
הדברים נאמרו בועידת ההייטק של TheMarker שהתקיימה בשבוע שעבר בשיתוף הטכניון. במושב שעסק בקשרי אקדמיה - תעשייה בהנחיית העיתונאית רותי לוי השתתפו גם אניה אלדן, מנכ"לית Nuri Ventures ולשעבר סמנכ"לית רשות החדשנות וד"ר רונן בן חורין, סגן הנשיא לטכנולוגיה בחברת PTC.
לצפייה במושב:
https://www.youtube.com/watch?v=d6cZYZEb12M&list=PLW3u28VuDAHKL_Kwcu5JOHcCdAegbaRX8&index=11
לכתבה: https://www.themarker.com/technation/2022-06-14/ty-article/00000181-67d1-d18e-a7e9-e7db28c80000
צילום – רמי שלוש, הארץ
YouTube
חלקה של אקדמיה בקפיצת המדרגה של ההייטק
חלון תרפויטי למערכת העצבים
חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות
https://www.technion.ac.il/?p=50625
חומר חדש שפיתחו חוקרים בטכניון ובאוניברסיטת שיקגו צפוי לייעל טיפולים רפואיים ולהאיץ את השימוש באנרגיות מתחדשות
https://www.technion.ac.il/?p=50625
הטיפול שמצעיר את העור
מחקר ישראלי: השתלת עור של אדם זקן בעכבר צעיר הביאה להתחדשות העור ולהצערתו בזכות חלבון המעודד צמיחה של כלי דם. הפוטנציאל הקליני רב, אבל הדרך למימושו עדיין ארוכה
https://www.technion.ac.il/?p=50632
מחקר ישראלי: השתלת עור של אדם זקן בעכבר צעיר הביאה להתחדשות העור ולהצערתו בזכות חלבון המעודד צמיחה של כלי דם. הפוטנציאל הקליני רב, אבל הדרך למימושו עדיין ארוכה
https://www.technion.ac.il/?p=50632
ברכות לפרופ' לילך עמירב ולפרופ' אסף שוורץ
שני חברי סגל נבחרו כחברים חדשים באקדמיה הצעירה הישראלית: פרופ' לילך עמירב מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך ופרופ' אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
פרופ' עמירב היא מומחית לפוטוקטליזה בממד ננומטרי ובשימוש בחלקיקים ננומטריים ליצירת אנרגיה מתחדשת. היא השלימה תואר דוקטור בטכניון וחזרה לטכניון כחברת סגל אחרי מחקר פוסט-דוקטורט בהנחיית פול אליויסטוס באוניברסיטת קליפורניה ברקלי.
על סמך מחקריה הוקמה QD-SOL - החברה הראשונה המייצרת מימן באמצעות פוטוסינתזה מלאכותית בתהליך חד-שלבי.
פרופ' אסף שוורץ הוא סוציו-אקולוג החוקר בין השאר את האינטראקציה בין אנשים לטבע. לאחר דוקטורט ופוסט-דוקטורט בצרפת הוא הצטרף ב-2014 לטכניון והקים את המעבדה לחקר האדם והמגוון, שם מפותחות דרכים להשגת איזון בין שימור המגוון הביולוגי, פיתוח כלכלי ורווחה חברתית. משנת 2019 הוא משמש ראש המחלקה לאדריכלות נוף.
גאים בכם! כל הכבוד!
שני חברי סגל נבחרו כחברים חדשים באקדמיה הצעירה הישראלית: פרופ' לילך עמירב מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך ופרופ' אסף שוורץ מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.
פרופ' עמירב היא מומחית לפוטוקטליזה בממד ננומטרי ובשימוש בחלקיקים ננומטריים ליצירת אנרגיה מתחדשת. היא השלימה תואר דוקטור בטכניון וחזרה לטכניון כחברת סגל אחרי מחקר פוסט-דוקטורט בהנחיית פול אליויסטוס באוניברסיטת קליפורניה ברקלי.
על סמך מחקריה הוקמה QD-SOL - החברה הראשונה המייצרת מימן באמצעות פוטוסינתזה מלאכותית בתהליך חד-שלבי.
פרופ' אסף שוורץ הוא סוציו-אקולוג החוקר בין השאר את האינטראקציה בין אנשים לטבע. לאחר דוקטורט ופוסט-דוקטורט בצרפת הוא הצטרף ב-2014 לטכניון והקים את המעבדה לחקר האדם והמגוון, שם מפותחות דרכים להשגת איזון בין שימור המגוון הביולוגי, פיתוח כלכלי ורווחה חברתית. משנת 2019 הוא משמש ראש המחלקה לאדריכלות נוף.
גאים בכם! כל הכבוד!
הטכניון מקים את מרכז ה-MRI המחקרי הראשון מסוגו בצפון הארץ
מכשיר MRI מחקרי מתוצרת סימנס הותקן לאחרונה בטכניון. זהו מכשיר ה-MRI המחקרי הראשון מסוגו בצפון הארץ והוא יפעל במסגרת מרכז מיי-בלום-דאהל לחקר האדם ב-MRI, שישתרע על 200 מ"ר בבניין מל"ת בטכניון.
https://www.technion.ac.il/?p=50646
מכשיר MRI מחקרי מתוצרת סימנס הותקן לאחרונה בטכניון. זהו מכשיר ה-MRI המחקרי הראשון מסוגו בצפון הארץ והוא יפעל במסגרת מרכז מיי-בלום-דאהל לחקר האדם ב-MRI, שישתרע על 200 מ"ר בבניין מל"ת בטכניון.
https://www.technion.ac.il/?p=50646
תרומה של אהבה
הטכניון חנך את פביליון אדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
https://www.technion.ac.il/?p=50659
הטכניון חנך את פביליון אדריכלות ע"ש אביבה ואנדרו גולדנברג בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים
https://www.technion.ac.il/?p=50659
“הטכניון מספק חינוך מעולה; הבעיה אינה באיכות אלא בכמות – ישראל זקוקה לתוספת עצומה של מהנדסים ומדענים”
בוגר הטכניון והיזם גל הבר נשא דברים במסגרת טקס הענקת תוארי עמית כבוד בטכניון
https://www.technion.ac.il/?p=50399
בוגר הטכניון והיזם גל הבר נשא דברים במסגרת טקס הענקת תוארי עמית כבוד בטכניון
https://www.technion.ac.il/?p=50399
ברכות לפרופ' אמריטה רחל אלתרמן מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים שנבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. בישיבת האספה הכללית של האקדמיה, שהתקיימה ביום ג' 21 ביוני, נבחרו עשרה חברות וחברים חדשים לאקדמיה, המונה מעתה 143 חברות וחברים.
פרופ' אלתרמן היא ראש המעבדה למחקר השוואתי בתכנון, משפט ומקרקעין בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וחוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. היא מומחית בעלת שם עולמי במחקר השוואתי בנושאי מקרקעין ורגולציה של תכנון ובנייה. היא עמדה בראש המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה.
פרופ' אלתרמן היא ראש המעבדה למחקר השוואתי בתכנון, משפט ומקרקעין בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וחוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. היא מומחית בעלת שם עולמי במחקר השוואתי בנושאי מקרקעין ורגולציה של תכנון ובנייה. היא עמדה בראש המרכז לחקר העיר והאזור בפקולטה.
יריד הפרויקטים בפקולטה למדעי המחשב: טכנולוגיה בשירות החברה
בפרויקטים : מיטת בית חולים חכמה המתריעה על סכנת נפילה, פרוטזת שחייה לקטועי יד, מערכת לייעול חנויות יד 2, רובוט הפותר קובייה הונגרית על סמך פקודות קוליות, אפליקציה לניטור ביתי של זיהום אוויר ואפליקציות לתמיכה בעמותות שונות
https://www.technion.ac.il/?p=50687
בפרויקטים : מיטת בית חולים חכמה המתריעה על סכנת נפילה, פרוטזת שחייה לקטועי יד, מערכת לייעול חנויות יד 2, רובוט הפותר קובייה הונגרית על סמך פקודות קוליות, אפליקציה לניטור ביתי של זיהום אוויר ואפליקציות לתמיכה בעמותות שונות
https://www.technion.ac.il/?p=50687
“הישג ביוטכנולוגי יוצא דופן המעיד על חשיבות המדע”
הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא
https://www.technion.ac.il/?p=50701
הטכניון העניק תואר דוקטור לשם כבוד ליו"ר ומנכ"ל פייזר ד"ר אלברט בורלא
https://www.technion.ac.il/?p=50701
לקראת תום סמסטר האביב, ולרגל אירועי הקורטוריון, ראה אור מגזין מיוחד של הטכניון. במגזין תוכלו לקרוא על כמה מהאירועים החשובים שהתרחשו בטכניון בתקופה האחרונה: הקמת המרכז החדש לבינה מלאכותית ברפואה, שיתוף פעולה עםGoogle , הסכם ראשון עם אוניברסיטה פוליטכנית במרוקו, מכשיר ה-MRI המחקרי שהגיע לקמפוס ומרוץ הטכניון בהשתתפות אלף רצים. בעמודי המחקר נציג את מאבק האיתנים התת-מימי בין חיידקים ונגיפים באוקיינוס השקט, ממצאים חדשים הנוגעים למרכז הבקרה המוחי השולט במוטוריקה של הגפיים, השלכותיהם המדאיגות של שינויי האקלים, מנגנון השבירה של גלי הים, חיידקים ביוניים מהונדסים ויצירת חומרים קשיחים על ידי בעלי חיים תת-ימיים. נספר גם על כנסים בנושא אווירונוטיקה וחלל, חשיבה עיצובית וקידום תעשיית המזון ועל יום היזמות הכלל-טכניוני שמשך אליו כ-4,500 סטודנטים. אנו מאחלים לסטודנטים ולסטודנטיות הצלחה במבחנים ולכולכם קריאה נעימה וקיץ נעים ולהתראות בגיליון פתיחת השנה.
לקריאה:
https://www.dmag.co.il/pub/technion/tmag.html
לקריאה:
https://www.dmag.co.il/pub/technion/tmag.html
השנה האקדמית תשפ"ב (2022-2021 ) הסתיימה לה. אז מה היה לנו בשנה הזו ?
זכינו בביקורים ראשונים ממרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות ובהסכם היסטורי עם אוניברסיטה במרוקו. לראשונה קיבלו שלושה חוקרים מהטכניון את פרס ישראל בשנה אחת; ד"ר אנגלה מרקל קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון; אלוף (מיל') עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, התרגש בטקס חנוכת היכל הספורט החדש על שמו; טכנולוגיה טכניונית לייצור עדשות הודגמה בהצלחה ע"י האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה בתחנת החלל הבין-לאומית; ו-4,500 סטודנטים ואורחים השתתפו ביום היזמות הכלל-טכניוני. בשנה האחרונה נפתחה הרכבלית שחיכינו לה שנים ואחריה גם מכשיר ה-MRI המחקרי הראשון נחת בטכניון. נחתמו הסכמי שיתוף פעולה פורצי דרך עם התעשייה ונבחרת אס"א טכניון זכתה באליפות המדינה בכדורגל אולמות. בנוסף לכך גם השנה פרסמו חוקרי הטכניון מאמרים בכתבי העת המובילים בעולם בנושאים שונים ובהם פיזיקה קוונטית, התאמה מדויקת של אנטיביוטיקה ומנגנון הבקרה המוטורי במוח.
קצת קשה לסכם בקצרה שנה כל כך עמוסה באירועים ... ספרו לנו מהו אירוע השנה שלכם.
https://www.youtube.com/watch?v=jz37Bwuh0iQ
זכינו בביקורים ראשונים ממרוקו, בחריין ואיחוד האמירויות ובהסכם היסטורי עם אוניברסיטה במרוקו. לראשונה קיבלו שלושה חוקרים מהטכניון את פרס ישראל בשנה אחת; ד"ר אנגלה מרקל קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון; אלוף (מיל') עמוס חורב, נשיא הטכניון לשעבר, התרגש בטקס חנוכת היכל הספורט החדש על שמו; טכנולוגיה טכניונית לייצור עדשות הודגמה בהצלחה ע"י האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה בתחנת החלל הבין-לאומית; ו-4,500 סטודנטים ואורחים השתתפו ביום היזמות הכלל-טכניוני. בשנה האחרונה נפתחה הרכבלית שחיכינו לה שנים ואחריה גם מכשיר ה-MRI המחקרי הראשון נחת בטכניון. נחתמו הסכמי שיתוף פעולה פורצי דרך עם התעשייה ונבחרת אס"א טכניון זכתה באליפות המדינה בכדורגל אולמות. בנוסף לכך גם השנה פרסמו חוקרי הטכניון מאמרים בכתבי העת המובילים בעולם בנושאים שונים ובהם פיזיקה קוונטית, התאמה מדויקת של אנטיביוטיקה ומנגנון הבקרה המוטורי במוח.
קצת קשה לסכם בקצרה שנה כל כך עמוסה באירועים ... ספרו לנו מהו אירוע השנה שלכם.
https://www.youtube.com/watch?v=jz37Bwuh0iQ
YouTube
Year in Review 2021-2022
בוגרי הטכניון היום הם מנהיגי המחר
הטכניון העניק בטקס חגיגי תעודות תואר ראשון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ"ג
https://www.technion.ac.il/?p=50750
הטכניון העניק בטקס חגיגי תעודות תואר ראשון ל-1,869 הבוגרות והבוגרים של מחזור צ"ג
https://www.technion.ac.il/?p=50750
ניוזלטר יוני 2022
הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון חזר לקמפוס 🎓🍸
https://www.technion.ac.il/?p=50770
הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון חזר לקמפוס 🎓🍸
https://www.technion.ac.il/?p=50770
אחים לתואר
האחים מור ואיתמר ברטל קיבלו בטקס ביום חמישי את תעודות הבוגר שלהם, אחרי ארבע שנות לימוד
https://www.technion.ac.il/?p=50763
האחים מור ואיתמר ברטל קיבלו בטקס ביום חמישי את תעודות הבוגר שלהם, אחרי ארבע שנות לימוד
https://www.technion.ac.il/?p=50763
מאיץ פרוטונים (LHC) הוא – חלקיקי אטום המימן – שבו מואצים הפרוטונים בשני כיוונים מנוגדים במטרה לייצר התנגשויות ביניהם וכך לגרום להיווצרות חלקיקים כבדים. שידרוג המאיץ בשנים האחרונות מגביר את כמות הפרוטונים בכל אלומה וכך מגדיל את הסיכוי להתנגשות וליצירת חלקיקים כבדים. לדברי פרופ' רוזן, "תחשוב על שני ילדים שמחזיקים ביד חופן חול וזורקים אותו אחד לכיוון השני. יש המון גרגירים, ורק חלק קטן מהם נתקל בגרגיר מהצד השני. מה שעשינו בשדרוג הנוכחי הוא לצופף את הגרגירים. הפרוטונים בכל אלומה הרבה יותר מרוכזים עכשיו, וכך יהיו הרבה יותר התנגשויות."
מעבר למודל הסטנדרטי – המסע מתחדש
אחרי תקופה ארוכה של שיפורים חוזר מאיץ החלקיקים LHC לפעילות, בחיפוש אחר "הפיזיקה החדשה שמעבר למודל הסטנדרטי". אירוע חשוב זה מתרחש בדיוק עשר שנים אחרי גילויו של חלקיק היגס ב-4 ביולי 2012 – אירוע שהוביל להענקת פרס נובל בפיזיקה (2013) לפרופ' פיטר היגס ולפרופ' פרנסואה אנגלר.
בפיתוח הגלאים של מאיץ החלקיקים בז'נבה מעורבים חוקרים ישראלים רבים ובהם חוקרי הפקולטה לפיזיקה בטכניון פרופ' שלומית טרם, פרופ' יורם רוזן וד"ר אנריקה קחומוביץ. לרגל חידוש פעילותו של LHC ראיין כתב הארץ כמה מהחוקרים הישראלים המובילים בפרויקט ובהם פרופ' יורם רוזן, שהסביר את משמעותם המחקרית של השיפורים החדשים במאיץ.
אחרי תקופה ארוכה של שיפורים חוזר מאיץ החלקיקים LHC לפעילות, בחיפוש אחר "הפיזיקה החדשה שמעבר למודל הסטנדרטי". אירוע חשוב זה מתרחש בדיוק עשר שנים אחרי גילויו של חלקיק היגס ב-4 ביולי 2012 – אירוע שהוביל להענקת פרס נובל בפיזיקה (2013) לפרופ' פיטר היגס ולפרופ' פרנסואה אנגלר.
בפיתוח הגלאים של מאיץ החלקיקים בז'נבה מעורבים חוקרים ישראלים רבים ובהם חוקרי הפקולטה לפיזיקה בטכניון פרופ' שלומית טרם, פרופ' יורם רוזן וד"ר אנריקה קחומוביץ. לרגל חידוש פעילותו של LHC ראיין כתב הארץ כמה מהחוקרים הישראלים המובילים בפרויקט ובהם פרופ' יורם רוזן, שהסביר את משמעותם המחקרית של השיפורים החדשים במאיץ.